ענף קרנות הגידור צובר תאוצה ניכרת בשנים האחרונות, בעיקר עבור לקוחות אמידים אשר רוצים לגוון את תיק הנכסים שלהם ואשר רוצים להשקיע באפיקים שאינם תלויי בורסה. קרנות הגידור מנוהלות באופן שונה מרוב המוצרים הפיננסיים האחרים, כאשר ההבדל נעוץ בעיקר באסטרטגיות ההשקעה שלהן, אשר נבדלות באופן מהותי ביחס למתחרותיהן.
באופן כללי, מטרתם של מנהלי קרנות גידור היא להרוויח בכל מצב עולם ולכן נחשבות לניטרליות ביחס לשוק, מה שאומר שהן מושפעות באופן מינורי ממגמות ספציפיות בשווקים- ירידות או עליות. זאת כמובן בניגוד כמובן לשאר מוצרי ההשקעה המסורתיים.
מהם הסיכונים בקרנות גידור?
בסופו של יום, קרנות גידור מנוהלות על ידי מנהלי השקעות אשר עיקר עניינם הוא להשיג תשואות עודפות. זאת בעיקר נוכח מודל התגמול של מנהלי הקרנות, אשר חלק גדול מפרנסתם מתבסס על SUCCESS FEE, כלומר אחוז מסוים מהרווחים בקרן. לשם כך הם משתמשים במנופי אשראי גבוהים, ורמת הסיכון בהתאם.
האם ישנו פיקוח על קרנות גידור?
ברמת העיקרון, מי שאמור לפקח על פעילותם של מנהלי קרנות גידור זו היא הרשות לניירות ערך, אולם בפועל מדובר בתחום אשר ברגולציה בו פחות הדוקה ביחס למוצרים דוגמת קרנות נאמנות, תיקי השקעות וכו'. מנהלי קרנות הגידור אינם מחויבים ברישיון ניהול תיקים, מה שמאפשר להם לפעול "מתחת לרדאר" של גורמי פיקוח שונים.
ישנם הבדלים רבים בין קרנות גידור לבין מוצרי השקעה אחרים מנוהלים והם באים לידי ביטוי בעיקר באסטרטגית ההשקעות, בפיקוח, ברמת סיכון, בגובה דמי הניהול, בצורת התגמול ועוד. בשל העלויות הגבוהות ורף הכניסה המכובד( מינימום של 1 עד 2 מיליון ₪ ברוב קרנות הגידור שפועלות בישראל) ניתן לומר שקרנות הגידור פונות לשכבות החזקות באוכלוסיה, ולקוחות בעלי הון פנוי של כמה מיליוני שקלים.
למידע נוסף והכוונה מקצועית פנו אלינו ונשמח לעזור.
